תמרה דלקים (96) בע"מ נ' משלב

פסק דין

התובעת הינה חברה העוסקת באספקת דלקים ושמנים, ומפעילה תחנת דלק. הנתבע, שבבעלותו היו בעת הרלוונטית מספר משאיות, היה לקוח קבוע שלה שנים רבות, ולטענתה נותר חייב לה חוב בסך 270,179 ₪.

לכתב התביעה, צירפה התובעת את כרטסת הנהלת החשבונות שלה, ביחס לנתבע, שתחילתה בשנת 2005 וסופה בחודש נובמבר 2011.

בכתב ההגנה, טען הנתבע, כי אכן תדלק אצל התובעת בעבר, אך הוא מכחיש את פירוט התדלוק בכרטסת הלקוח, מכחיש את הסכומים הנתבעים ומכחיש כי נותרה יתרת חוב על שמו.

אין זו תמצית טענותיו של הנתבע, אלא מלוא טענותיו, כפי שהן מובאות בכתב הגנתו.

מטעם התובעת העיד אחד מבעלי מניותיה ומנהלה בפועל, מר סלאמה נדים (להלן:"סלאמה").

בתצהיר עדותו הראשית, הצהיר סלאמה כי יתרת החוב של הנתבע ליום 26.2.10 הסתכמה ב- 1,001 ₪ בלבד, וכי החל מאותו תאריך ביצע רכישות בסכום כולל של 503,284.83 ₪ כמפורט ב- 21 חשבוניות שצורפו לתצהיר. כן הצהיר סלאמה, כי הנתבע קיבל לבקשתו הנחות בסכום כולל של 8,821 ₪ ושילם על חשבון חובו סך של 225,285.57 ₪ ולפיכך נותר חייב סכום של 270,179 ₪.

אל התצהיר צורף העתק כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבע, 21 חשבוניות חיוב ו- 3 חשבוניות זיכוי. כן צורפו לתצהיר 21 דפי פירוט התלושים לכל אחת מ -21 החשבוניות.

בתצהירו, פירט סלאמה שתי טעויות שנפלו בכרטסת ותוקנו מיד.

בסיכום טענותיו, טען הנתבע כי דין התביעה להידחות משום שהתובעת לא הציגה כראיה מטעמה את שוברי התדלוק, עליהם חתומים נהגי המשאיות או בעלי הרכב המתדלק.

לטענתו, אין די בכרטסת הנהלת החשבונות, שהיא מסמך של התובעת, על מנת להוכיח את התביעה.

אין בידי לקבל את הטענה.

אומר כבר עתה, כי התובעת הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה, והוכיחה את מלוא תביעתה.

בחקירתו הנגדית, נשאל סלאמה על האופן בו מתבצע החיוב בתחנה, כמפורט בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת. סלאמה העיד כי לקוחות המבקשים לקבל אשראי, כדוגמת הנתבע, מסכמים עמו את שעור ההנחה מראש, ואז באפשרותם לקבל כרטיס תדלוק אוטומטי, באמצעותו ניתן לתדלק כלי רכב אחד, או לחלופין, במקרה של לקוח המעוניין לתדלק מספר כלי רכב, ניתן ללקוח פנקס המכיל תלושי תדלוק. בכל תדלוק ממולאים פרטי התדלוק והנהג חותם על התלוש. אל התלוש שנתלש מן הפנקס, מצורף שובר התדלוק הממוחשב, היוצא מן המשאבה, בו מופיעה כמות הדלק והמחיר. עוד העיד סלאמה, כי גם הנהג מקבל עותק אחד מתלוש התדלוק שבפנקס, כך שהוא יכול לעקוב אחר נתוני התדלוק.

בסוף כל משמרת, מקליד סלאמה עצמו את הנתונים אל כרטסת הנהלת החשבונות.

סלאמה הטיב לתאר את התהליך:

"לנתבע היה פנקס. זה שמי וממוספר ונשאר אצלו. בסוף החודש אנחנו מצרפים לו את כל הדפים מהפנקס שעליהם חתום הנהג. יחד עם זה אנחנו מצרפים גם פירוט תלושים לחשבונית. הוא מקבל את זה בסוף כל חודש. יש לו פירוט של הכל. כמה סולר וכמה בנזין. אנחנו מצרפים את הכל. הם מקבלים את הכל מפורט. אם יש איזו שהיא בעיה זו טעות אנוש. הם חוזרים אלינו ואנחנו מתקנים אותה." (בעמוד 4 לפרוטוקול שורות 23-28).

התובעת הציגה, אם כן, כראיה מטעמה כרטסת הנהלת חשבונות מפורטת, בה ננקבו מספרי כל חשבוניות החיוב. התובעת לא הסתפקה בכך, וצירפה 21 מסמכים, המהווים את פירוט התלושים לכל אחת מאותן חשבוניות, ואת החשבוניות.

מסמך "פירוט התלושים לחשבונית", הינו מסמך מפורט, המכיל את כל תאריכי התדלוק, מספר התלוש, מספר הרכב המתדלק, תיאור הפריט הנרכש (בנזין או סולר) כמות, מחיר ליחידה ומחיר לתשלום. סלאמה העיד כי מסמך הפירוט הנ"ל נשלח בסוף כל חודש אל רואה החשבון של הנתבע כאשר אליו מצורפת החשבונית בגין אותו חודש, והעתקי כל שוברי התשלום.

עדותו של סלאמה לא נסתרה. הנתבע לא הכחיש כי קיבל מדי חודש חשבונית הכוללת פירוט תלושי תדלוק כאמור והעתקי התלושים – לא בתצהירו ולא בחקירתו.